מאת: עדי גולן
לפני כמעט שנה החלטתי להתחיל במסורת חדשה בעסק: אחת לשנה נפיק סרט
בשווי 10 אלף שקל לעמותה או ארגון עם מטרה חשובה. פרסמנו סרטון בו אני
מזמינה עמותות שמעוניינות בסרט לפנות. קיבלנו עשרות פניות מכל כך הרבה
עמותות וארגונים ולקח לנו יותר זמן ממה שחשבנו לסנן ולבחור.
לבסוף, אחרי שהתלבטנו בין שתי עמותות, נפגשתי עם נציגות מעמותת שמע,
אצלם במתחם וכבר היה לי ברור למי נעשה סרט. מאוד התרגשתי להיות שם,
לראות את הילדים כל כך מאושרים.

לצערי כחברה, אנחנו לא מקבלים מספיק את מי שקצת שונה מאיתנו, לא נותנים
להם מקום שווה, וזה עצוב, כואב וזה לא בסדר. הרגשתי שזה ממש חשוב לעזור
לעמותת שמע, שקיימת כבר למעלה מ 60 שנה, להתרומם. זה כל כך חשוב שיהיה
לקהילת כבדי השמיעה והחירשים מקום אליו יוכלו להרגיש טוב, יוכלו להתפתח,
להרגיש בנוח עם עצמם, להבין שהם שווים!

אחד הדברים שהכי אהבתי היה לראות את הנכונות וההתגייסות של כל הצוות שלנו.
הצלם, המקליט, התאורן, היועצת שיווק וגם אשת התוכן. כולם מיד הסכימו לקחת
חלק בפרויקט ולעבוד ולתרום את חלקם בהתנדבות

יצאנו לדרך והתחלנו לעבוד על הקונספט (רעיון) של הסרט. לאחר בריינסטורמינג עם
הצוות ועם קולגה שלנו החלטנו לשים את הדגש על הכסף. לאן הוא הולך, מה עושים איתו.
לראיין תורמים לצד נתרמים.
ישנן הרבה עמותות ששכחו שהן קיימות כדי לעזור לאחרים ומתנהלות יותר מדי כמו עסק
שדואג לכיס שלהם. עמותות שיותר מ 50% מכספי התרומות מבוזבזים על משכורות עתק,
נסיעות לחו"ל, רכבים, שכירות של משרדי יוקרה בלב תל אביב ועוד.

בשל כך נוצרה בשנים האחרונות רתיעה מתרומה לעמותות ורצינו שהסרט לא יתחבא
מהנושא, ההיפך. לעמותת שמע אין מה להסתיר, היא מתנהלת בצניעות ומעל 90 אחוז
מהתרומות מושקעות בילדים. רצינו להדגיש את זה, לתת לצופים תחושה נוחה ונעימה לתרום.

צוות צילום לשמע
צוות ההפקה ביום הצילום

הצילומים היו מאוד מרגשים, הקשבנו לסיפורים של התורמים ושל הנתרמים, היו רגעים
שהעיניים ברקו מרגש מציף, ונועה הקטנה שצילמנו שבתה את כולנו. התאהבנו בה.
"בשמע גרמו לי להבין שאני שווה, לא פחות טובה מאף אחד". אי אפשר להישאר אדיש.
דקל החיילת שהצליחה בסוף להגיע להצטלם, באה במיוחד ממצפה רמון וחזרה לשם אחרי
הראיון (שנערך בתל אביב). עד כדי כך היה לה חשוב לבוא לספר על שמע, לעזור להם קצת
בחזרה אחרי כל מה שקיבלה מהם במשך השנים.

שמרתי על קשר עם מישהי מהעמותה ויכול להיות שנתחיל להעביר בשנה הקרובה שיעורי
קולנוע לילדים אחת לשנה. זה כרגע בבדיקה ואם זה יצא לפועל, כמובן אשמח לשתף כאן חוויות.

בפרויקט הזה הפקנו סרט במתנה, אבל קיבלנו גם המון בחזרה. אולי אפילו יותר.
קיבלנו שיעור מאלף על החיים, על אושר, על שמחת חיים, על התגברות על מכשולים
ואהבת חינם. ונתינה. ים של נתינה.

לאתר של עמותת שמע לחצו כאן

התוצאה לפניכם. אז מה דעתכם? הסרט משרת את המטרה? הוא ריגש אתכם? עזר לכם לרצות לתרום?